ממלכת החשמונאים כמקור השראה

ממלכת החשמונאים הייתה הממלכה היהודית הריבונית היחידה בארץ ישראל, שלא הייתה חלק מאימפריה כלשהי- מחורבן בית ראשון ועד קום מדינת ישראל. הממלכה התקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

מדוע החל המרד בסלווקים?

בתחילת חורף שנת 167 לפנה"ס פרסם אנטיוכוס שורת גזרות, שכוונו נגד הדת היהודית.
אלו היו גזרות השמד- הנקראות גם גזרות אנטיוכוס.
הגזרות נועדו למנוע את קיום המצוות, ולהכריח את היהודים לעבוד עבודה זרה. 


ספר מקבים א' מתאר בכלליות כמה מן הגזרות:

-החלפת חוקי התורה בחוקת המלך ואיום בעונש מוות למי שייתפס מפר את הוראות המלך.

-איסור קיומה של ברית המילה.

-דרישה מהיהודים לאכול מאכלים לא כשרים.

-דרישה לחלל שבתות וחגים.

-לטמא את בית המקדש על ידי בניית מזבחות עבודה זרה במקדש והקרבת חיות טמאות.

כשנה לפני כן (168 לפנה"ס) אנטיוכוס החרים ולקח רכוש רב מאוצרות בית המקדש כשחזר ממסע המלחמה שלו בתלמי במצרים.
מאז היו תושבים ביהודה שרצו למרוד בשלטונו וחיכו לשעת כושר.
חלק מהיהודים  נכנעו לגזירות ההשמד וחלק בחר בהתנגדות.
מי שהתנגד לגזרות זכה לצעדי ענישה ונקמה אכזריים מצד השלטון הסלווקי.
זו התקופה בהיסטוריה בה החלו תופעות רחבות היקף של מוות בשם קידוש השם-  נכונות למות ולא להיכנע לגזירות או להמיר את מצוות הדת (ראו ערך סיפור חנה ושבעת בניה).
במקביל החלה גם התנגדות אקטיבית לשלטון הסלווקי שהפכה למרד החשמונאים.

כיצד נקשר גורל החשמונאים כמנהגי המרד?

בספר החשמונאים הראשון מתואר :

"ויבואו אנשי המלך המאלצים על המעל… וידברו אל מתתיהו לאמר: ראש ונכבד וגדול אתה בעיר הזאת, ונתמך בבנים ובאחים. עתה קרב ראשון ועשה מצות המלך כאשר עשו כל העמים ואנשי יהודה והנשארים בירושלים…

ויען מתתיהו אמר בקול גדול אם כל העמים… יסורו כל איש מעבודת אבותיו ואני ובני ואחי נלך בברית אבותינו. לדברי המלך לא נשמע לסור מעבודתנו ימין או שמאל".

בנוסף לסירובו מתתיהו הורג  יהודי שהסכים לזבוח, והורג גם את פקיד המלך.

משפחתו של מתתיהו היתה משפחה של כהנים כפריים.
מקור פרנסתם היה עבודת אדמה, והם היו משפחה נכבדה בכפרם.
לאחר מעשי מתתיהו הוא ובניו נאלצים לברוח מפני נקמת הסלווקים והם נמלטים מזרחה לשטח ההרים הגבוהים יותר.

מתתיהו מת זמן קצר אחרי ראשית המרד. במקומו עומד עתה בראש הלוחמים  בנו יהודה המכבי.
מנהיג צבאי בחסד עליון שבהנהגתו התפשטה תנועת המרד ויותר מתנגדים מצטרפים לשורותיו.


ההבדלים בין צהא היוונים לצבא המכבים:

איננו יודעים אם היו חיילים מקצועיים בהתקוממות החשמונאים.
מה שכן אנו יודעים שליהודה ואנשיו היו חסרים כלי נשק ומגינים כאשר החלו במלחמה.
פרשים לא היו ביניהם בהתחלה.
אולם בהמשך המרד החל החיל היהודי להתארגן, עד שהוכשר גרעין ניכר של צבא קבע בפיקודו של יהודה המכבי.
נוסף לצבא הקבע עיקר הלוחמים היו אנשי הכפרים, שהתגייסו למערכה מסויימת או אף לקרב יחיד
(אנשי מילואים ).
ואף היו "לוחמים"  שרק התקבצו כדי לרדוף אחרי האויב הנסוג.
צבאו של יהודה המכבי היה צבא עממי, שעיקר כוחו הוא בכוחו המוסרי, באמונתו ,בצדקתו, ובהכרח להגן על ארצו, אדמתו ותורתו – יסודות שחסרו בצבא הסלווקי המתקיף.
הציוד היה גרוע, אולם המוראל היה גבוה (בדומה למלחמת השחרור ב1948).


הצבא הסלווקי היה מורכב מחיל רגלים ומפרשים שנשקם היה בעיקר חרבות וחניתות.
הם נלחמו במבנה צמוד של אלפי חיילים, בעומק של שורות אחדות אשר נשאו חניתות ארוכות.
חודי החניתות הזדקרו ונראו כעין קיפוד ( פלנגה).
הפלנגה, יכלה לפעול רק בשטח מישורי או קרוב למישורי, ולא בשטח ההררי.
יחד עם הפלנגה פעלו לעתים גם פילים שצעדו לפניה, ותפקידם דמה במקצת לתפקידי הטנק בימינו.
בנוסף לצבא הסלווקי היו חילות עזר מרובים וקשתים.

בקרבות הראשונים מצבה הטופוגרפי של ארץ יהודה העניק יתרון משמעותי לצבא החשמונאי.
יהודה המכבי הכיר היטב את השטח של ארץ יהודה והשתמש היטב בידע זה.
המכבים שלטו בשטח ההרים.
ומטרת מסעיהם הצבאיים של הסלווקים היתה לחדור אל תוך שטח הרי יהודה, בכדי להשמיד את המורדים- המכבים.

מוזמנים לצפות בסרטון הבא המתאר את תחילת המרד .

במאמר הבא – יהודה המכבי וקרבות החשמונאים אספר בקצרה על הקרבות ועל הקרב המפורסם שלאחריו נחוג חג החנוכה.

תוכן עניינים

אהבתם? שתפו !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *