- על פי מסורת היהדות, מלאך הוא ישות רוחנית שאין לו תכונות גופניות. תיאורי המלאכים אצל הנביאים – דוגמת כנפיים, זרועות וכו' – כולם אנתרופומורפיים, תיאורי האנשה של יכולותיהם ושל משימותיהם הרוחניות.
- האזכור המפורש הראשון של מלאכים בתורה הוא בבראשית (ט"ז, ז'), שם מתואר המלאך שהופיע לפני הגר כשברחה מביתה גבירתה, שרה. בספר בראשית אנו קוראים על מלאכים שקוראים לאברהם בעקדת יצחק, מלאכים שמגיעים לביתו בשליחויות שונות, על מלאכים המופיעים בחלומו של יעקב, על מאבקו של יעקב עם מלאך.
- במדרשי חז"ל מוזכרים המדרשים רבות. על פי המדרשים, המלאכים נוצרו ביום השני של הבריאה. מדרש מעניין במיוחד מתאר את שני מלאכי החבלה עזא ועזאל. הם התנגדו מראש לעשיית אדם, קטרגו על האדם בטענת: 'מה אנוש כי תזכרנו', ודרשו להעניש קשות את דור אנוש, שהחל לעבוד עבודה זרה. לעומת זאת, מידת הרחמים ביקשה לוותר לבני האדם, עקב נסיונותיהם הקשים בעוה"ז. אך שני המלאכים טענו שאין זה קשה כלל לעמוד בנסיון.
בעקבות כך, החליט בורא עולם ששני המלאכים ירדו לעולם הזה, ונראה אם הם יעמדו בנסיונות העוברים על בני האדם בעולם. כך נעשה, ואכן לא עמדו המלאכים בנסיון, וחטאו. כה נאמר: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם, הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם". כלומר: המלאכים לבשו דמות אדם וירדו לעולם הזה – בניסיון להפגין איך הם יישארו קדושים ורוחניים בלי שיושפעו מפיתויי העולם הזה. במקום זאת הם שקעו בדרגות המושחתות ביותר וגררו עמם את העולם (ראו פירושים ומדרש על בראשית ו, ד).
- על פי מסורת היהדות, מלאך הוא ישות רוחנית שאין לו תכונות גופניות. תיאורי המלאכים אצל הנביאים – דוגמת כנפיים, זרועות וכו' – כולם אנתרופומורפיים, תיאורי האנשה של יכולותיהם ושל משימותיהם הרוחניות.
- האזכור המפורש הראשון של מלאכים בתורה הוא בבראשית (ט"ז, ז'), שם מתואר המלאך שהופיע לפני הגר כשברחה מביתה גבירתה, שרה. בספר בראשית אנו קוראים על מלאכים שקוראים לאברהם בעקדת יצחק, מלאכים שמגיעים לביתו בשליחויות שונות, על מלאכים המופיעים בחלומו של יעקב, על מאבקו של יעקב עם מלאך.
- במדרשי חז"ל מוזכרים המדרשים רבות. על פי המדרשים, המלאכים נוצרו ביום השני של הבריאה. מדרש מעניין במיוחד מתאר את שני מלאכי החבלה עזא ועזאל. הם התנגדו מראש לעשיית אדם, קטרגו על האדם בטענת: 'מה אנוש כי תזכרנו', ודרשו להעניש קשות את דור אנוש, שהחל לעבוד עבודה זרה. לעומת זאת, מידת הרחמים ביקשה לוותר לבני האדם, עקב נסיונותיהם הקשים בעוה"ז. אך שני המלאכים טענו שאין זה קשה כלל לעמוד בנסיון.
בעקבות כך, החליט בורא עולם ששני המלאכים ירדו לעולם הזה, ונראה אם הם יעמדו בנסיונות העוברים על בני האדם בעולם. כך נעשה, ואכן לא עמדו המלאכים בנסיון, וחטאו. כה נאמר: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם, הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם". כלומר: המלאכים לבשו דמות אדם וירדו לעולם הזה – בניסיון להפגין איך הם יישארו קדושים ורוחניים בלי שיושפעו מפיתויי העולם הזה. במקום זאת הם שקעו בדרגות המושחתות ביותר וגררו עמם את העולם (ראו פירושים ומדרש על בראשית ו, ד).
האם למלאכים יש יכולת בחירה, ולמה החטאים של המלאכים צריכים לעניין אותנו? הרב אליהו עמר בשיעור מרתק עם מסר חשוב להתקדמות האדם בעבודת השם:
- מלאכים מוזכרים פעמים רבות לאורך התורה, הנביאים והכתובים. שלושת המלאכים ששולח אלוהים אל אברהם אבינו והמלאך שבא לבשר למנוח על הולדת בנו שמשון כמו כן מלאכים מודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום ומלאך נשלח אל גדעון כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות רואים ואינם נראים. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך בספר דניאל מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: מיכאל וגבריאל.
בחלק מהמקרים התגלות המלאך יוצרת פחד אצל האדם הפוגש בו ומזהה אותו כמלאך, עד כדי חשש לחייו, שכן המלאך הוא סוג של ישות עליונה השייכת ל"פמליה של מעלה".
בחזיונות המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל מתוארים מלאכים בעלי כנפיים הסובבים את המרכבה האלוהית ונקראים כרובים ושרפים.
- המילה העברית "מלאך" משמעותה שליח, שהרי מלאכים הם שליחי אלוקים שייעודם הוא לבצע שליחויות שונות. ניהול העולם הינו על ידי בורא עולם ששולח את שליחיו כביכול הם המלאכים שהם משרתי הא-ל כביכול. יש מלאך ממונה על השפע של הפרנסה, יש מלאך הממונה על הרפואה, מלאך הממונה על המלחמה ועוד ועוד מלאכים עד אין מספר. כל מלאך הוא כביכול ישות נבראת שדרכו עובר השפע והוא המוציא לפועל את גזירת השם בכל דבר ועניין.
- יש מלאכים שנוצרו למשימה ספציפית ועם השלמת המטלה הם חדלים להתקיים.
מובא במדרש רבה (י"ח, ה): "אמר רבי נחמיה: 'בא וראה אהבתו של הקב"ה על ישראל, שהרי מלאכי השרת שהן גבורי כח עושי דברו – עשאן הקב"ה שומרין לישראל, ומי הם, מיכאל וגבריאל, שנאמר (ישעיה ס"ב) 'על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים'. וכיון שבא סנחריב – מיכאל יצא והכה בהם, וגבריאל הציל במצותו של הקב"ה לחנניה וחבריו. ולמה כך, אלא תנאין עשה עמהם הקב"ה, אימתי, כשבקש לירד להציל אברהם מכבשן האש, אמרו מיכאל וגבריאל לפניו: 'אנו יורדין להציל אותו', אמר להם: 'אילו ירד לשם אחד מכם לכבשן – אתם הייתם מצילין אותו, אלא לשמי ירד, ואני יורד ומצילו, שנאמר: 'אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים', אלא אתן לכם זמן אימתי תרדו, על שנזדקקתם להצילו לכבוד שמי – אתה מיכאל על מחנה אשור, ואתה גבריאל על מחנה כשדים".
- על פי מסורת היהדות, מלאך הוא ישות רוחנית שאין לו תכונות גופניות. תיאורי המלאכים אצל הנביאים – דוגמת כנפיים, זרועות וכו' – כולם אנתרופומורפיים, תיאורי האנשה של יכולותיהם ושל משימותיהם הרוחניות.
- האזכור המפורש הראשון של מלאכים בתורה הוא בבראשית (ט"ז, ז'), שם מתואר המלאך שהופיע לפני הגר כשברחה מביתה גבירתה, שרה. בספר בראשית אנו קוראים על מלאכים שקוראים לאברהם בעקדת יצחק, מלאכים שמגיעים לביתו בשליחויות שונות, על מלאכים המופיעים בחלומו של יעקב, על מאבקו של יעקב עם מלאך.
- במדרשי חז"ל מוזכרים המדרשים רבות. על פי המדרשים, המלאכים נוצרו ביום השני של הבריאה. מדרש מעניין במיוחד מתאר את שני מלאכי החבלה עזא ועזאל. הם התנגדו מראש לעשיית אדם, קטרגו על האדם בטענת: 'מה אנוש כי תזכרנו', ודרשו להעניש קשות את דור אנוש, שהחל לעבוד עבודה זרה. לעומת זאת, מידת הרחמים ביקשה לוותר לבני האדם, עקב נסיונותיהם הקשים בעוה"ז. אך שני המלאכים טענו שאין זה קשה כלל לעמוד בנסיון.
בעקבות כך, החליט בורא עולם ששני המלאכים ירדו לעולם הזה, ונראה אם הם יעמדו בנסיונות העוברים על בני האדם בעולם. כך נעשה, ואכן לא עמדו המלאכים בנסיון, וחטאו. כה נאמר: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם, הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם". כלומר: המלאכים לבשו דמות אדם וירדו לעולם הזה – בניסיון להפגין איך הם יישארו קדושים ורוחניים בלי שיושפעו מפיתויי העולם הזה. במקום זאת הם שקעו בדרגות המושחתות ביותר וגררו עמם את העולם (ראו פירושים ומדרש על בראשית ו, ד).
האם למלאכים יש יכולת בחירה, ולמה החטאים של המלאכים צריכים לעניין אותנו? הרב אליהו עמר בשיעור מרתק עם מסר חשוב להתקדמות האדם בעבודת השם:
- מלאכים מוזכרים פעמים רבות לאורך התורה, הנביאים והכתובים. שלושת המלאכים ששולח אלוהים אל אברהם אבינו והמלאך שבא לבשר למנוח על הולדת בנו שמשון כמו כן מלאכים מודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום ומלאך נשלח אל גדעון כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות רואים ואינם נראים. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך בספר דניאל מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: מיכאל וגבריאל.
בחלק מהמקרים התגלות המלאך יוצרת פחד אצל האדם הפוגש בו ומזהה אותו כמלאך, עד כדי חשש לחייו, שכן המלאך הוא סוג של ישות עליונה השייכת ל"פמליה של מעלה".
בחזיונות המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל מתוארים מלאכים בעלי כנפיים הסובבים את המרכבה האלוהית ונקראים כרובים ושרפים.
המקובל ר' פנחס אבוחצירא: 'אנחנו בני אדם – לא מלאכים'. צפו במסר המחזק
- המילה העברית "מלאך" משמעותה שליח, שהרי מלאכים הם שליחי אלוקים שייעודם הוא לבצע שליחויות שונות. ניהול העולם הינו על ידי בורא עולם ששולח את שליחיו כביכול הם המלאכים שהם משרתי הא-ל כביכול. יש מלאך ממונה על השפע של הפרנסה, יש מלאך הממונה על הרפואה, מלאך הממונה על המלחמה ועוד ועוד מלאכים עד אין מספר. כל מלאך הוא כביכול ישות נבראת שדרכו עובר השפע והוא המוציא לפועל את גזירת השם בכל דבר ועניין.
- יש מלאכים שנוצרו למשימה ספציפית ועם השלמת המטלה הם חדלים להתקיים.
מובא במדרש רבה (י"ח, ה): "אמר רבי נחמיה: 'בא וראה אהבתו של הקב"ה על ישראל, שהרי מלאכי השרת שהן גבורי כח עושי דברו – עשאן הקב"ה שומרין לישראל, ומי הם, מיכאל וגבריאל, שנאמר (ישעיה ס"ב) 'על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים'. וכיון שבא סנחריב – מיכאל יצא והכה בהם, וגבריאל הציל במצותו של הקב"ה לחנניה וחבריו. ולמה כך, אלא תנאין עשה עמהם הקב"ה, אימתי, כשבקש לירד להציל אברהם מכבשן האש, אמרו מיכאל וגבריאל לפניו: 'אנו יורדין להציל אותו', אמר להם: 'אילו ירד לשם אחד מכם לכבשן – אתם הייתם מצילין אותו, אלא לשמי ירד, ואני יורד ומצילו, שנאמר: 'אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים', אלא אתן לכם זמן אימתי תרדו, על שנזדקקתם להצילו לכבוד שמי – אתה מיכאל על מחנה אשור, ואתה גבריאל על מחנה כשדים".
רוצים לקבל ברכה ממלאך?! הרב זמיר כהן בטיפ שלא תרצו לפספס:
- בזוהר (חלק א, כג, ב) מבואר כי אחת ממטלותיהם של המלאכים היא לשאת אל כס האלוקים את מילות התפילה ולימוד התורה שלנו.
- סוג אחר של מלאכים הוא אלו שנוצרו על ידי מעשי האדם. במילות חז"ל במסכת אבות (ד, יא): "כל המקיים מצווה בעולם הזה קונה לו סניגור לעולם הבא, וכל העובר עבירה בעולם הזה קונה לו קטיגור לעולם הבא". אלו מלאכים – ישות רוחנית שנבראת מכל מעשה טוב או רע ששליחותו היא ללמד סנוגריה על האדם אם מדובר במעשה טוב ואם מדובר חלילה להיפך הוא מלמד קטגוריה על האדם וגם אחראי על מתן העונש בפועל או מלווה את האדם בעולם הבא לגן עדן לתת לו את שכרו ממה שהכין מלך מלכי המלכים לכל עושה רצונו.
- בפרקי דרבי אליעזר (פרק ד') מובא: "4 כתות של מלאכי השרת מקלסין לפני הקב"ה, מחנה ראשונה מיכאל מימינו, מחנה שניה של גבריאל על שמאלו".
המלאכים מתחלקים בכללות לשלושה סוגים: שרפים, אופנים וחיות הקודש.
- על פי מסורת היהדות, מלאך הוא ישות רוחנית שאין לו תכונות גופניות. תיאורי המלאכים אצל הנביאים – דוגמת כנפיים, זרועות וכו' – כולם אנתרופומורפיים, תיאורי האנשה של יכולותיהם ושל משימותיהם הרוחניות.
- האזכור המפורש הראשון של מלאכים בתורה הוא בבראשית (ט"ז, ז'), שם מתואר המלאך שהופיע לפני הגר כשברחה מביתה גבירתה, שרה. בספר בראשית אנו קוראים על מלאכים שקוראים לאברהם בעקדת יצחק, מלאכים שמגיעים לביתו בשליחויות שונות, על מלאכים המופיעים בחלומו של יעקב, על מאבקו של יעקב עם מלאך.
- במדרשי חז"ל מוזכרים המדרשים רבות. על פי המדרשים, המלאכים נוצרו ביום השני של הבריאה. מדרש מעניין במיוחד מתאר את שני מלאכי החבלה עזא ועזאל. הם התנגדו מראש לעשיית אדם, קטרגו על האדם בטענת: 'מה אנוש כי תזכרנו', ודרשו להעניש קשות את דור אנוש, שהחל לעבוד עבודה זרה. לעומת זאת, מידת הרחמים ביקשה לוותר לבני האדם, עקב נסיונותיהם הקשים בעוה"ז. אך שני המלאכים טענו שאין זה קשה כלל לעמוד בנסיון.
בעקבות כך, החליט בורא עולם ששני המלאכים ירדו לעולם הזה, ונראה אם הם יעמדו בנסיונות העוברים על בני האדם בעולם. כך נעשה, ואכן לא עמדו המלאכים בנסיון, וחטאו. כה נאמר: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם, הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם". כלומר: המלאכים לבשו דמות אדם וירדו לעולם הזה – בניסיון להפגין איך הם יישארו קדושים ורוחניים בלי שיושפעו מפיתויי העולם הזה. במקום זאת הם שקעו בדרגות המושחתות ביותר וגררו עמם את העולם (ראו פירושים ומדרש על בראשית ו, ד).
האם למלאכים יש יכולת בחירה, ולמה החטאים של המלאכים צריכים לעניין אותנו? הרב אליהו עמר בשיעור מרתק עם מסר חשוב להתקדמות האדם בעבודת השם:
- מלאכים מוזכרים פעמים רבות לאורך התורה, הנביאים והכתובים. שלושת המלאכים ששולח אלוהים אל אברהם אבינו והמלאך שבא לבשר למנוח על הולדת בנו שמשון כמו כן מלאכים מודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום ומלאך נשלח אל גדעון כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות רואים ואינם נראים. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך בספר דניאל מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: מיכאל וגבריאל.
בחלק מהמקרים התגלות המלאך יוצרת פחד אצל האדם הפוגש בו ומזהה אותו כמלאך, עד כדי חשש לחייו, שכן המלאך הוא סוג של ישות עליונה השייכת ל"פמליה של מעלה".
בחזיונות המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל מתוארים מלאכים בעלי כנפיים הסובבים את המרכבה האלוהית ונקראים כרובים ושרפים.
המקובל ר' פנחס אבוחצירא: 'אנחנו בני אדם – לא מלאכים'. צפו במסר המחזק
- המילה העברית "מלאך" משמעותה שליח, שהרי מלאכים הם שליחי אלוקים שייעודם הוא לבצע שליחויות שונות. ניהול העולם הינו על ידי בורא עולם ששולח את שליחיו כביכול הם המלאכים שהם משרתי הא-ל כביכול. יש מלאך ממונה על השפע של הפרנסה, יש מלאך הממונה על הרפואה, מלאך הממונה על המלחמה ועוד ועוד מלאכים עד אין מספר. כל מלאך הוא כביכול ישות נבראת שדרכו עובר השפע והוא המוציא לפועל את גזירת השם בכל דבר ועניין.
- יש מלאכים שנוצרו למשימה ספציפית ועם השלמת המטלה הם חדלים להתקיים.
מובא במדרש רבה (י"ח, ה): "אמר רבי נחמיה: 'בא וראה אהבתו של הקב"ה על ישראל, שהרי מלאכי השרת שהן גבורי כח עושי דברו – עשאן הקב"ה שומרין לישראל, ומי הם, מיכאל וגבריאל, שנאמר (ישעיה ס"ב) 'על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים'. וכיון שבא סנחריב – מיכאל יצא והכה בהם, וגבריאל הציל במצותו של הקב"ה לחנניה וחבריו. ולמה כך, אלא תנאין עשה עמהם הקב"ה, אימתי, כשבקש לירד להציל אברהם מכבשן האש, אמרו מיכאל וגבריאל לפניו: 'אנו יורדין להציל אותו', אמר להם: 'אילו ירד לשם אחד מכם לכבשן – אתם הייתם מצילין אותו, אלא לשמי ירד, ואני יורד ומצילו, שנאמר: 'אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים', אלא אתן לכם זמן אימתי תרדו, על שנזדקקתם להצילו לכבוד שמי – אתה מיכאל על מחנה אשור, ואתה גבריאל על מחנה כשדים".
רוצים לקבל ברכה ממלאך?! הרב זמיר כהן בטיפ שלא תרצו לפספס:
- בזוהר (חלק א, כג, ב) מבואר כי אחת ממטלותיהם של המלאכים היא לשאת אל כס האלוקים את מילות התפילה ולימוד התורה שלנו.
- סוג אחר של מלאכים הוא אלו שנוצרו על ידי מעשי האדם. במילות חז"ל במסכת אבות (ד, יא): "כל המקיים מצווה בעולם הזה קונה לו סניגור לעולם הבא, וכל העובר עבירה בעולם הזה קונה לו קטיגור לעולם הבא". אלו מלאכים – ישות רוחנית שנבראת מכל מעשה טוב או רע ששליחותו היא ללמד סנוגריה על האדם אם מדובר במעשה טוב ואם מדובר חלילה להיפך הוא מלמד קטגוריה על האדם וגם אחראי על מתן העונש בפועל או מלווה את האדם בעולם הבא לגן עדן לתת לו את שכרו ממה שהכין מלך מלכי המלכים לכל עושה רצונו.
- בפרקי דרבי אליעזר (פרק ד') מובא: "4 כתות של מלאכי השרת מקלסין לפני הקב"ה, מחנה ראשונה מיכאל מימינו, מחנה שניה של גבריאל על שמאלו".
המלאכים מתחלקים בכללות לשלושה סוגים: שרפים, אופנים וחיות הקודש.
הרב זמיר כהן – לכל אדם מלאך שמירה:
- למרות הרמה הגבוהה של המלאכים, קדושת הנשמה היהודית גבוהה מזו של המלאך. רק לנשמה היהודית יש יכולת לרדת לעולם הגשמי והגופני ולעדן ולרומם אותו. חשוב להבין שלמלאכים אין יצר רע, והם מתוכנתים-מראש לשרת את אלוקים. האדם, לעומתם, חי בעולם בו יש פיתויים והוא בעל יצרים המונעים ממנו לעשות טוב. ממילא, המצוות שהאדם מקיים בעלות ערך גדול הרבה יותר משירותם של המלאכים, והם מרוממים את האדם לגבהים רוחניים גדולים לאין שיעור, לאחר שהתגבר על יצריו.
במסכת חולין (צא) מציינים חז"ל כי מעלתם של ישראל גבוהה מזו של המלאכים. כה דבריהם: “חביבין ישראל לפני הקב”ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה – בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא – פעם אחת ביום, ויש אומרים – פעם אחת בשבת, ויש אומרים – פעם אחת בחודש, ויש אומרים – פעם אחת בשנה, ויש אומרים – פעם אחת בשבע שנים, ויש אומרים – פעם אחת ביובל, ויש אומרים – פעם אחת בעולם".
כלומר, ישראל זוכים לומר שירה בכל רגע שירצו, ואילו המלאכים אומרים שירה רק בזמנים קבועים מראש. רבי צדוק (פי צדיק על הש”ס, עמ’ תיד) מסביר כי עניינה של השירה הוא הכרת תודה לה’ על חסדיו בכל עת – “המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית” – לפיכך יש לאדם אפשרות וזכות להודות לה’ בכל שעה. מנגד, נבראו המלאכים לשם מילוי תפקיד מוגדר שמתוקף היותם שליחי ה’ הם מוכרחים לבצעו, אי לכך הם אומרים שירה רק בזמן הספציפי בו נקראים הם למלא את תפקידם זה.