זהו אחד מהשירים היותר מפורסים של ביאליק.
השיר עושה שימוש במוטיבים של אור– המסמל את מכלול התכונות החיוביות ואת כישרונו הפנימי של המשורר.
ביאליק מתאר הניצוץ- שמדליק ומלבה את האור ובו טמונה המקוריות והיצירתיות .
החלטתי לצרף את השיר לכאן כי לאחרונה בשיטוטי ברשת מצאתי פרשנות נוספת לשיר זה (מהפרשנות " המסורתית" שנראה בהמשך) – פרשנות לאומית שניתנה לו ע"י זיווה שמיר.
בפרשנותה היא מעניקה הסבר לשנאת ישראל ולאנטישמיות העזה כלפי עם ישראל וחשבתי שפרשנות זו ראויה לאזכור.
זיווה מבקשת לראות בשיר תלונה על מר גורלו של עם ישראל האומלל, שביקש להיות “אור לגויים” ולהביא רעיון חדש לאנושות – את ניצוץ המונותאיזם , וזו גמלה לו על תרומתו לא בהכרת תודה אלא בשנאה עזה.
במקום שיקבל גמול על תרומתו – על הניצוץ ששינה את פני העולם – הוא מקבל רעה תחת טובה, ונאלץ לשלם בחלבו ובדמו על הבערה שהציתו רעיונותיו, לשאת את רדיפות הדתות הגדולות שנוצרו מזיק של רעיון מקורי, שהוא עצמו הגה- ומסרו לידי האנושות שהפכתו לנחלת הכלל.
אילו עם ישראל היה נוהג אחרת- ייתכן שגם סבלו הנצחי היה נחסך ממנו.
חיזוק לפרשנות זו של זיווה ניתן למצוא בדברים שאמר ביאליק באחד מנאומיו:
“הגויים קיבלו יסודות מן היהדות, הודו לכל הפחות בפה בקבלת המתנות והתרומות שהביאה להם היהדות, אבל כתוצאה מזה, וכ”גמול”, באה שנאה עזה לאלה המעניקים והתורמים להם את התרומה הזאת…”
(ע”פ “הארץ”, 24.5.1933).
לנוחותיכן מצורף השיר של ביאליק
לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן־הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא־בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.
נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,
לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –
כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.
וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת
כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר־עֻזִּי,
זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל־עֵינִי,
וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי.
וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,
וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,
וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי
אֶת־הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.
הפרשנות המסורתית לשיר מדברת על הקושי המלווה אמן בתהליך היצירה/ כתיבה ופרסום יצירותיו.
ביאליק מתאר זאת כקושי עצום ואף כסבל.
הקושי מתגבר גם בשעת פרסום היצירה לציבור, ברגע שהיא יוצאת ממנו לטובת הכלל.
באם אתם חפצים בפרשנות מקיפה יותר לפרשנות המסורתית לשיר – אתם מוזמנים לצפות בסרטון המצורף.
