יהודה המכבי וקרבות החשמונאים

במאמר הקודם ממלכת החשמונאים כמקור השראה הזכרתי את החיסרון הצבאי של צבא החשמונאים גם מבחינת ציוד וגם מבחינת כוח אדם, ומנגד צינתי את היתרון בידע הגיאוגרפי -טופוגרפי שהיה ליהודה המכבי.

יהודה המכבי ניהל מלחמות של מעטים מול רבים,
ולמרות נקודת הפתיחה הנחותה שלו השתמש ביתרון ההפתעה, ברשת מודיעין מרשימה ושלט בבחירת מקום וזמן לקרבות- אלו היו גורמים מכריעים שהעניקו לו ניצחון ברוב הקרבות.

קרבות החשמונאים:

בין השנים 166 לפנה"ס לבין 160 לפנה"ס מתרחשת סדרה של 8 קרבות במהלך מרד החשמונאים, בין יהודה המכבי ואנשיו לבין הכוחות של הממלכה הסלאוקית.
לפניכן שמות הקרבות ומיקומם:

הקרב הראשון: קרב אפולוניוס בשנת 166 לפנה"ס.
הקרב השני: קרב בית חורון בשנת 165 לפנה"ס.
הקרב השלישי: קרב אמאוס בשנת 165לפנה"ס.
הקרב הרביעי : קרב בית צור בשנת 164 לפנה"ס.
הקרב החמישי: קרב בית זכריה בשנת 162 לפנה"ס.
הקרב השישי: קרב כפר שלמא בשנת 162 לפנה"ס.
הקרב השביעי: קרב חדשה בשנת 161 לפנה"ס.
הקרב השמיני : קרב אלעשא בשנת 160 לפנה"ס.

המכבים מנצחים ב6 מתוך 8 הקרבות הללו.

הקרב הרביעי – קרב בית צור .

הקרב נערך באזור חלחול בשנת 164 לפנה"ס, זה הקרב שאחריו נחוג חג החנוכה ולכן ארחיב עליו מעט.

בזמן שהתנהל הקרב אנטיוכוס היה עסוק במסע מלחמה במזרח ולכן מי שעמד בראש הצבא הסלווקי היה ליסיאס- עוצר הממלכה בעצמו שייצג את הדרג המדיני הבכיר של האימפריה הסלווקית.
ליסיאס נקרא להוביל את הקרב לאחר שבקרבות הקודמים המושלים המקומיים לא הצליחו לדכא את המרד ולהחזיר את השקט ליהודה.
ליסיאס עמד בראש צבא שהכיל 60,000 חיילים וכ 6,000 פרשים.
כשמולו הכוח היהודי מנה כ10,000 חיילים.
במהלך הקרב ליסיאס מטיל מצור על בית צור ובעודו עסוק במצור יהודה המכבי מתקיף אותו והצבא הסלווקי נאלץ לסגת לכיוון אדום.
זוהי תבוסה קשה וכואבת עבור הסלווקים שהרי המשנה למלך הובס ונסוג.

הניצחון החשמונאי היה מוחץ- ניצחון המעטים מול הרבים.
היעדי המרכזי של המרד היה כיבוש ירושלים מידי המלך אנטיוכוס אפיפנס והחזרת ירושלים לשלטון יהודי- כעיר יהודית.
אחרי שלוש שנות לחימה החשמונאים השיגו יעד זה.

ליהודים ניתנה הסכמה סלווקית לחופש דת ובעצם בוטלו גזרות ההשמד.
ביום כה בכסלו בשנת 164 לפני הספירה כבשו החשמונאים, בפיקודו של יהודה המכבי, את ירושלים ,טיהרו ושיקמו את בית המקדש.
הם חידשו את עבודת ה' ,הקריבו קרבן חדש על המזבח החדש וחגגו את חנוכת המזבח בתפילה ובשמחה- חג החנוכה.

יוסף בן מתתיהו– (יוספוס פלאוויוס) כותב בספרו קדמוניות היהודים את נאומו של יהודה המכבי לחייליו לפני כיבוש ירושלים:

וכך אמר יהודה המכבי ללוחמיו לפני יציאתם לכיבוש ירושלים:
"[לעולם], חברי, לא תזדמן לכם שעה אחרת,
שיש בה הכרח גדול יותר בעוז נפש ובבוז לסכנות משעה זו,
שכן אם נילחם עכשיו באומץ לב – ניתן לנו לשוב ולזכות בחירות,
שהיא חביבה על כל הבריות (=האנשים) בזכות עצמה,
וחיבה יתירה נודעת לה מכם בגלל הזכות [שהיא מעניקה לכם] לעבוד את אלוהים.
ומכיוון שבידכם הדבר בשעה זו,
לשוב ולהשיג את החירות הזאת ולחדש [את] חיינו באושר ובברכה…
על פי החוקים ומנהג האבות –
או לשאת את החרפה הגדולה ביותר,
ולהשאיר [את] גזעכם ללא זרע לכשתהיו רכי לב במערכה (=במלחמה).
הילחמו לפי כורח השעה ושימו אל לבכם,
שהמוות צפוי גם לבני אדם שאינם נלחמים,
והאמן תאמינו שבמותכם למען פרסי הניצחון, כגון – חירות, מולדת, חוקים ודת,
תזכו לתהילת עולם.
היכונו אפוא ברוחכם, כי מחר עם שחר תתנגשו עם האויב".

קדמוניות היהודים, חלק ג' ספר שנים עשר.
תרגום לעברית: אברהם שליט, מוסד ביאליק, תשכ"ג.

לאחר חנוכת המקדש יהודה המכבי מתפנה לקרבות באיזורי הספר – קרבות להצלת אחיו המותקפים.
מקורותינו שמרו לנו פרטים מרובים גם אודות מסעו הנועז של יהודה המכבי לעזרתם של היהודים הנצורים בדתימה ובמקומות אחרים בגלעד, מרחק של כ-150 ק"מ בקו אווירי מירושלים, בשטח שרובו שטח אוייב.

לאחר מכן יהודה מתחיל לבסס את מעמדו כמנהיג ואת עצמאותה של יהודה.

הסיבות להצלחתו של יהודה המכבי:

1. אסטרטגיה צבאית– מלחמת גרילה ארוכה בצבא הסלווקי באמצעות טקטיקת פגע וברח (פגיעות מהירות והיעלמות מזירת התקיפה) באמצעות כוח קטן הפועל בזריזות וניידות יחד עם הכרת פני השטח בתור תושבים מקומיים יותר מאשר הצבא הסלווקי המגיע מסוריה.
   יהודה גרם להתשת הסלווקים וניצחון בקרבות רבים( 6 מתוך 8).
2. תמיכת רובו של העם– רוב העם, מלבד המתיוונים, הביעו רגשות אהדה למרד. תושבי הכפרים העבירו ידיעות מודיעיניות, והיו בעלי קנאות דתית והתלהבות.
3. סיוע מעמים אחרים– יהודה הסתייע בעמי האזור, ביניהם שבט הנבטים מהמוצא הערבי החיים בשטחי אדום.
4. הברית עם האימפריה הרומית– יהודה המכבי חתם על ברית הגנה עם הרומיים, אימפריה שהייתה באותו זמן בעלייה, דבר שסייע לו להתמודד עם האימפריה הסלווקית.
5. חולשה פנימית בשלטון הסלווקי– השלטון הסלווקי חווה מאבקי כוח ושליטה ובעיות פנימיות.

בקרב השמיני והאחרון מוצא יהודה המכבי את מותו.